סינית נחשבת בעיני רבים לשפה הקשה ביותר ללימוד בעולם. על אף שניתן להתווכח על אמיתות טענה זאת, רבים תולים את האשם בכתב הסימנים הסיני, המטיל אימה גם על רבים מהזרים המבקשים לשלוט בו. כתב זה ייחודי בכך שהוא נעדר מערכת של אלף-בית, שבה סימן גרפי כלשהו מייצג צליל או מספר צלילים. בשל כך, מתעורר קושי רב בתעתיק צלילי השפה ובהוראת ההגייה התקנית לילדים ולאלו שאינם דוברים את הניב הרשמי.
האם הכתב הסיני מציב תנאי בסיס גבוה מדי לתחילת רכישת השכלה?
בכתבה הבאה נברר כיצד ניתן לאסוף מידע מפלטפורמת המובייל הסינית המובילה ויצ’אט
ויצ׳אט הפך בשנים האחרונות לפלטפורמה החברתית המובילה בסין. מעל 900 מיליון משתמשים, רובם ממדינה אחת. הניו יורק טיימס עשו על ויצ’אט סרטון מעולה, שווה לראות כדי לקבל מושג. זה לא סתם מקבילה של WhatsApp לצ’יטוטי מובייל, אלא אקו-סיסטם שלם. אפשר לצ’וטט שם כמו בואצאפ, להתעדכן על חיי חברים כבפייסבוק, לקרוא חדשות ושאר מידע כבגוגל, וכן לשלם על מגוון שירותים שדרושים לאדם – תחבורה ציבורית, מסעדות, משחקי סנוקר, ירקות מהמכולת השכונתית, ביקורי רופאים. הכל דרך הטלפון, באותה אפליקציה. עם יד על הלב, זאת אחת האפליקציות הידידותיות ביותר שאי פעם שירתו את האנושות.
הפופולריות הפכה את התשתית של ויצ’אט לאחת הדרכים המובילות להפצת מידע בסין. לפני 4-3 שנים הורגשה נטישה מסיבית של סינה וייבו (דמוי טוויטר, 400 מיליון משתמשים), הרשת החברתית המובילה לפני ויצ’אט. המגזר העסקי נאלץ להסתגל לרוח התקופה ולרדת למובייל בעקבות העם, והמון חברות הפקירו את דפי הווייבו ועברו לויצ’אט, שם הם זמינים בכף ידו של הצרכן.
מאז נוצר כל כך הרבה תוכן בויצ’אט, שפשוט אי אפשר לתת תמונת מודיעין ראויה רק על סמך מה שמוצג במנועי חיפוש. אם כל סין שם, חובה להיות בויצ’אט. אבל איך ניגשים לעורק המידע האינסופי הזה, שלא מאונדקס בגוגל ובבאידו?
אם תשאלו אנשים בחצי הכדור המערבי מה הם יודעים על שיאן, הם אולי ידעו לומר לכם שזו עיר בסין, שהיא היתה בירה עתיקה מפוארת, שיש שם צבא גדול של חיילים מטרקוטה ושהיו שם קיסרים חזקים עם שגעון גדלות. רואי עולם ומיטיבי לכת אולי יתפארו בטיפוס על הר קדוש סמוך בשם חואה-שאן.
אבל שיאן של היום, כמו סין כולה, מחפשת איך להמציא את עצמה מחדש. דווקא במקום עתיר משמעות היסטורית, שהוא גם אחד מסמליה המובהקים של התרבות הסינית, נעשה מאמץ להנדס עיר שתהיה הרבה יותר מאשר דלת מסתובבת לתיירים שבאים, מצלמים והולכים. כמו סין בכללותה, שמנסה לשנות את תפקידיה בעולם ולהפוך ממדינה שמיצרת למדינה שממציאה, גם שם, בשיאן, מהדהדת המילה שסין מקדשת איתה על כל פרוייקט טכנולוגי בשנים האחרונות: חדשנות.
צבא חיילי הטרקוטה באתר הארכיאולוגי שעל יד העיר שיאן. צילום: ויל קלייטון
זו הסיבה שלארגון הכנס הטכנולוגי הראשון המשמעותי שהתקיים בעיר בסוף השנה הקודמת נרתם, בערך, כל מי שרק קיבל הזדמנות: הוועדה הלאומית לפיתוח ולרפורמה, משרד שר המדע, משרד שר התעשייה וטכנולוגית המידע, המשרד לקניין רוחני, האקדמיה הסינית למדע, האקדמיה הסינית להנדסה, ההתאחדות הסינית למדע וטכנולוגיה ועוד גופים ממשלתיים רבים מספור. כולם רוצים להיות חתומים על שלל פרוייקטים שאפתניים שימצבו את סין במעמד של מעצמה טכנולוגית עולמית. חדשנות היא הרי סעיף בחזון הלאומי, וכשסין מציבה לעצמה יעדים היא לרוב גם מממשת אותם. הכנס נערך תחת הכותרת ״טכנולוגיה קשיחה וטכנולוגיית ליבה״ (Hard & Core Technology, בסינית: 硬科技). זה מונח לא קליט, אבל מקורי וגם לגמרי מייד-אין-צ׳יינה. הוא נטבע בסין בשנת 2010 על ידי פרופסור מי ליי, מומחה לאופטיקה במכון המדע הסיני של שיאן, שביקש לאגד כמה תחומים טכנולוגיים תחת כותרת אחת. מי ליי, שחקן בולט בתעשיית החדשנות של שיאן, דוגל בריכוז המשאבים בתחומים האלו מכיוון שלדעתו הם הסיכוי הטוב ביותר של סין להתעלות על מדינות מפותחות ולנצח אותן בתחרות על קביעת הטרנדים הטכנולוגיים.
מדברים סינית היא קהילה של מומחי סין מתחומים שונים שמספקת שירותים במגוון רחב. הידע, הקשרים והנסיון שלנו יסללו עבורך דרך מהירה ונוחה אל סין.
